התקווה - הנשק של המתמודדים
פרופ' מולי להד
בנאומים השונים שנשמעים חדשות לבקרים מדובר על חוסנו של העורף . האם יש מושג כזה? ואיך בכלל מודדים אותו ?
מסתבר שאת המושג חוסן מבין כל אחד ואחד כשהוא שואל את עצמו: עד כמה אני מפחד? עד כמה אני מוכן להיות חלק מהמאמץ ? עד כמה אני מרגיש שאני שולט במצב ? עד כמה אני מוכן לסייע לאחרים ומאמין שאחרים יסייעו לי.
אבל האם חוסן לאומי זהה לחוסן אישי.
לפני אינתיפדת אל אקצה היו רבים שטענו שעם ישראל עייף שהוא יישבר , שאין לו משאבים נפשיים וחברתיים לעמוד במצבים כאלה כי הוא נהנתן ושבע. אולם המציאות באה והוכיחה את ההפך. עמדנו בימי האיניתיפאדה הנוראיים בהתקפות רצחניות של מתאבדים שגבו מאיתנו 1000 הרוגים. כל התחזיות על עורף חלש נתבדו. גם במלחמת לבנון השניה דובר על חוסנו של העורף אך מתקפת התקשורת הפכה את ההישג העצום של העורף להפסד נוראי "יום הכיפורים של העורף". האמנם? למעלה ממיליון תושבים עמדו תחת הפגזות במשך 33 ימים, ספגו 4000 רקטות חייהם שובשו ללא הכר. נכון שרבים יצאו מהאזור אבל גם רבים נשארו. עם ישראל כאז כן עתה פתח את ליבו וארח אלפי אנשים בבתים פרטיים, עמותות התנדבו, סיוע הורעף מכל עבר ומעל הכל ההתאוששות המהירה של מרבית תושבי הצפון (גם אם היו רבים שסבלו ממוראות המלחמה) הם מסימניו של חוסן.
אז מהו סוד החוסן של אזרחי ישראל? ראשית הידיעה שאנחנו כאן זה ביתנו ומי שמנסה לאיים על הבית שלנו יפגוש נחישות עוצמה וכוח נפשי. הידיעה שצה"ל המשטרה ושאר כוחות הביטחון חזקים ועושים את המיטב כדי להגן עלינו. הפעילות של צה"ל כיום נותנת לרבים מאלו שסבלו ב8 השנים האחרונות תחושה של תיקווה ,הנה נחלצו להגן עלינו.אסור לנו להשלות את עצמנו שבזה תמו הקשיים, אך מרכיב מרכזי בחוסן האוכלוסיה היא התקווה והאמונה שנחלצים לעזרתה שיש מי שאכפת לו ויש מנהיגות שלוקחת אחריות. מחקרים שונים מציינים כי חוסן נמדד בכמות הקשרים החברתיים שאנשים מקיימים עם סביבתם, .בקשרים שמנהיגי הקהילה מקיימים ביניהם , בנכונות להשקיע בהכנה למצבי חירום, בשותפות של נציגות דמוקרטית של שכבות החברה בשילטון ועוד.
אולם שוב ושוב נמצא במחקרים כי חוסן אזרחי נמדד בנכונות לסייע איש לרעהו ההרגשה שאיכפת ממני ושותפות גורל.
גם כיום נוכחנו שוב, ישראל ערבים זה לזה. מרחיב את הלב ונותנת תחושה של כוח ושייכות העובדה שתושבי האזורים שמחוץ לקו האש מציעים סיוע כולל אירוח ומקום מגורים, ארגונים חברות ורשויות מציעים סיוע חומרי וחברתי. תחושת התמיכה במהלך הצבאי, מקיר לקיר בכנסת ישראל מגבירה חוסן, העובדה שמחלוקות מוזזות הצידה מגבירה חוסן.
רוב החוקרים תמימי דעים שמבחנו של חוסן בזמן אמת. הזמן הזה הוא עכשיו ולמיטב הכרתי המקצועית, יש לעם ישראל חוסן.
אשמח לקבל תגובות בכתובת של מרכז משאבים במכללה האקדמית תל חי www.icspc.org
